הנתונים נחשפים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסמו היום (שלישי) נתונים מסקרנים על הבחירות המקומיות. לפי הנתונים יש בישראל 259 רשויות, 164 מהן יהודיות ועוד 8 'מעורבות', אך רק ב-241 רשויות התושבים יצביעו בעוד שבוע מאחר ושאר היישובים עדיין מפונים. הבחירות המקומיות נדחו פעמיים מלבד המלחמה הנוכחית: במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. כ-6.6 מיליון אזרחים, כמעט 75% מתושבי ישראל, מתגוררים בערים ולא במושבים וקיבוצים.

עוד נתונים: מספר חברי המועצה בכל מקום נקבע על ידי שר הפנים, כאשר בעירייה המינימום הוא 9 והמקסימום הוא 31 (ירושלים לדוגמה). אם הגעתם לקלפי ונגמרו הפתקים, בבחירות המקומיות יש החרגה ותוכלו לרשום את המועמד/הרשימה המעודפים עליכם – על גבי פתק ריק. עד לפני 49 שנים חברי המועצה היו אלו שבוחרים את ראש העיר אלא שאז החליטו להעביר את ההחלטה ישירות לידי התושבים, ושלוש שנים אחרי הוסיפו תיקון נוסף לחוק – לפיו הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות לא יתקיימו באותו היום.
בניגוד לבחירות לכנסת, אז תצטרכו להיות בני 18 ומעלה, בבחירות המוניציפליות תוכלו להיות בני 17 כדי להצביע. עם זאת, בשל דחיית הבחירות ישנם כ-50 אלף בני נוער שעל אף שכעת כבר בני 17 – במועד הבחירות המקורי היו בני 16. המספר המלא של בעלי זכות הבחירה: 1,190,920. בעקבות המלחמה, מתוך קרוב ל-25 אלף מועמדים ברחבי הארץ ישנם קרוב ל-700 מועמדים שלא יוכלו לעשות קמפיין בשל העובדה שהם מבצעים שירות מילואים בעזה ובגבול לבנון.

הנתון שמעסיק יותר מכל – זה אחוזי ההצבעה. באופן קבוע, כפי שמראה הגרף שהוכן, כמות ההצבעה בבחירות המוניציפליות נמוכה מכמות ההצבעה בבחירות הארציות. מדובר בעשרה אחוזי הצבעה יותר לכנסת, כ-70% מכלל אזרחי ישראל שמגיעים לקלפי, מאשר לרשויות אז רק כ-60% מהאזרחים משלשלים פתק. אלא שהפעם ההערכות הן שאחוז ההצבעה בציבור הכללי יהיה נמוך אף יותר בשל המלחמה, אך דווקא במפלגות החרדיות ייהנו מיתרון מאחר ואצלם אחוז ההצבעה צפוי לגדול בשל המאבקים היצריים.